ברוכים הבאים

באיזור המאמרים תוכלו למצוא טקסטים שכתבתי מתוך מסע של חקירה וטיפול. מאמרים מקצועיים לצד סיפורי מקרה ומחשבות ספונטניות על החיים והריפוי.

אפשר לכתוב לי

על מעטפת הלב – והקשר בין מיניות לאש הקיסר

היום בא לי לדבר איתכם על מעטפת הלב. או "מאסטר הלב".
למה האיבר הזה כ"כ מיוחד?
כיצד הוא שומר על הלב שלנו?
ומה קורה לנו במיניות כשמעטפת הלב לא עושה את עבודתה כמו שצריך?

לפי הפילוסופיה הסינית, יש לנו 12 איברים מרכזיים בגוף.

לכל איבר תפקודים ומהויות, מרידיאן משלו (6 מהם מרידיאני רגל ו-6 מרידיאני יד). כל איבר הוא ייני או יאנגי, והתפקוד שלו, לרוב, בהתאם.

במערב אנו מתייחסים לאיבר כצבר רקמות/תאים הפועלים בשיתוף פעולה למען מטרה אחת או יותר בגוף. מבחינה סינית – איבר הוא מהות מסויימת שיש לה אנרגטיקה, תפקידים, דברים שהיא יודעת לעשות, ומערכת יחסים הרמונית עם שאר האיברים במטרה ליצור את השלם – הגוף. מתוך האיבר נובע מרידיאן האיבר – עליו יש "מערות" – נקודות נקודות אשר דרכן אפשר להכניס או להוציא צ'י ולהשפיע על הגוף, לפי האנרגטיקה של אותו איבר ומרידיאן – אלה הן נקודות הדיקור.

חלק מהאיברים, 10 מתוך ה-12 ליתר דיוק, מקבלים ביטוי גשמי וממשי בתוך רקמה פיזית בגוף – למשל הריאות, הכבד, המעי הדק…

ואילו השניים הנותרים, אינם מקבלים ביטוי כרקמה פיזית ונותרים בעיקר כמהות אנרגטית.

היום, בא לי לדבר איתכם על אחד מהשניים האלה – מעטפת הלב. או "מאסטר הלב".

בסינית קוראים לו Xin Zhu (מאסטר הלב) או Xin Bao (מעטפת הלב). שם נוסף הוא Xin Bao Luo – הערוץ המחבר של מעטפת הלב. באנגלית קוראים לו pericardium (למעשה – יש רקמה כזו בגוף והיא אפילו ממש עוטפת את הלב, כשמה הסיני. אך היא אינה נחשבת "איבר פיזי" בפילוסופיה הסינית).

כדי לדבר על מעטפת הלב, עלי להתחיל ולהסביר בכמה מילים על הלב עצמו.

הלב, בפילוסופיה הסינית – מייצג את הקיסר. ה"מלך" הסיני. הוד רוממותו, היושב במרומים במרכז החזה שלנו. הלב הוא האיבר החשוב ביותר, שכן ללא הקיסר, כל הממלכה תתפרק ולא תתפקד. הוא מושל על העם ועל הממשלה.

ברמה הרוחנית – הלב שלנו מכיל ניצוץ מהנשמה שלנו. הוא מכיל את ה Shen – שהיא הביטוי הרוחני העמוק והנוכח ביותר שלנו בחיים האלה.

אל תטעו, כשהסינים אומרים "הרוחני ביותר", הם לא בהכרח מתכוונים לחלק בנו שטס למסעות אסטרליים ביקום, נפגש עם נשמות אחרות וחווה חניכות ו-ויז'נים מרגשים. כן, יש גם את החלק הזה והוא מרתק (אולי ארחיב עליו במאמר אחר). כשהסינים מדברים על החלק הגבוה ביותר שבנו – הם מדברים על הניצוץ שיוצר ערוץ מחבר ומרכזי בין השמים – האסטרל – היאנג; לבין האדמה – החומר – היין.

הסינים הגאונים האלה, הבינו שהמעלה הגבוהה והרוחנית ביותר אינה שיטוט בעולמות אחרים אלא החיבור והנוכחות לכאן ועכשיו. היכולת להכיל וליצור את האחדות בתוך ומתוך עצמינו ולהתרחב איתה הלאה לעולם. כך הרפואה הסינית עובדת.

כשהאדם באיזון, הטבע באיזון. כשהטבע באיזון, אם האדם מחובר כמו שצריך לשמים ולאדמה – גם האדם באיזון.

אז הלב, הקיסר, מחבר בין שמים לאדמה. מקבל את אותות השמים ועוזר להגשים אותם פה באדמה.

נחזור למעטפת הלב.

מעטפת הלב, כשמה כן היא – עוטפת את הלב. והתפקיד שלה חשוב לאין שיעור.

היא מעין שער, המחבר את הודו הגדול – הקיסר, עם העם. היא שומר הראש, שמחליט איזה מידע נכנס לקיסר ואיזה מידע לא. מתי הקיסר מראה את עצמו לעם – ומתי ממש לא.

הפריקרד, מעטפת הלב, הוא איבר ייני – כלומר הוא מכיל בתוכו. מה הוא מכיל? את הלב כמובן.

ומה שהוא יודע לעשות הכי טוב – מלבד לשמור על הלב, הוא לחבר את האש העליונה עם האש התחתונה.

לפי הסינים יש לנו 5 אלמנטים, או מעברים, בגוף.

לכל אלמנט 2 איברים, ואילו רק לאש – ארבעה איברים. שתבינו כמה האש הזו חשובה.

יש לנו את האש העליונה – אש הקיסר, הלב. האש הזו מחברת אותנו לאותות השמים. לניצוץ החיים שלנו. לחיבור העמוק וההיזכרות הפנימית במהות המדויקת ביותר שלנו.

ויש לנו את האש התחתונה – אש השרים – האש המיניסטריאלית. האש התחתונה היא זו אשר יודעת לבשל ולהפעיל את כל התהליכים בגוף. היא זו שעוזרת לבשל את האוכל בקיבה שלנו, לחמם את הגוף לטמפרטורה הנכונה, להפעיל את כל התהליכים הפנימיים – וכן היא אש המיניות שלנו, אשר יודעת לחבר אותנו ליצר ולתשוקה הפנימיים שלנו.

וכאן נכנסת מעטפת הלב, או הפריקרד.

תפקיד מעטפת הלב הוא לשמור על הלב. כשאנו פוגשים מישהו "מרוחק", שלא נפתח ולא מפגין רגשות… מישהו שבוחר הרבה פעמים בציניות במקום בנוכחות, בקור וריחוק (ההפך מאש – חמימות וקרבה) במקום בהיפתחות ושיח לב – אנו יכולים להבחין שמעטפת הלב שלו ככל הנראה סגורה. מגנה על הלב שלו.

מסיבותיו שלו (כולנו סוחבים שק של סיבות), מעטפת הלב מרגישה צורך לשמור ולהגן על הלב באותו הרגע, ולכן לא נוכל לזכות ולחוות את אש הלב המקודשת שלו – שכן הפריקרד שומר ומגן.

לעומת זאת, כשאנו פוגשים מישהו "לבבי", שמספר בחביבות על מה שהוא מרגיש, ונותן לנו לראות את הניצוץ החי בעיניו – נוכל לחוות את מעטפת הלב שלו רכה, פתוחה, מאפשרת לנו יותר להכנס ולפגוש, רק קצת, את הקיסר.

אז מה קורה כשאנו עושים אהבה?

מעטפת הלב עושה את התפקיד המיוחד שלה.

היא יודעת ליצור ציר מיוחד ומרכזי, בין האש העליונה לאש התחתונה – ולהוריד למטה, לאיזור הגניטליה, את אש הקיסר והלב. היא מאפשרת לנו לחבר בין האש התחתונה, המיניות, היצר, הגוף – לאש העליונה, הלב, החיבור, הרוח.

וכאן בעצם, ה"סקס" הופך להיות מעשה אהבה. זוהי בעצם אינטימיות. שם בעצם נוצר האמון, החיבור, התשוקה… חום עדין שמגיע מהלב, מהקיסר, ישירות לרחם ולאברי המין שלנו. החיבור הקסום והמיוחד בין האש העליונה לתחתונה.

ואז נוכל לשאול את עצמינו – מה קורה כשמעטפת הלב לא עושה את התפקיד הזה?

נוכל לראות דוגמא הפוכה ממש קלאסית ויפה אצל אנשים ונשים שנפגעו מינית – לאנשים שחוו פגיעה מינית יש נטייה "להתנתק" במהלך קיום יחסי מין. כמו להעלם מהסיטואציה. להיות ולא להיות.

מה זה הניתוק הזה? בדיוק הניתוק של מעטפת הלב, הציר בין האש העליונה לתחתונה שאינו מתקיים.

זוהי מעטפת הלב, שמתהדקת ומסתגרת סביב הלב, ולא מאפשרת לנו להיות נוכחים במלואנו.

זהו הפריקרד, שחווה את הפגיעה בעבר, וכעת מעוניין להגן בכל מחיר על הקיסר – על קודש הקודשים.

האמת היא, שרובנו ספגנו איזושהי פגיעה מינית. גם אם לא על ידי מישהו אחר, אז על ידי החברה בה אנו חיים – ובה מיניות היא משהו שלא ממש מדברים עליו. המסרים שאנו מקבלים עשויים להיות מאוד פוגעניים, הן כלפי נשים והן כלפי גברים.

רוב האנשים והנשים שפגשתי, חווים מדי פעם ניתוקים שכאלה במיניות.

חלקנו מתביישים בניתוקים האלה – ומסרבים לדבר עליהם. חלקנו ממש מרגישים אשמים על ההתנתקות, על כך שהתודעה שלנו במקום אחר, על כך שאיננו "מתמסרים לכאן ועכשיו"….

ככל שאנו גדלים, והזמן עובר, נוכל ללמוד לזהות אותם ולשים לב אליהם (לשים לב אליהם…).

ההמלצה האישית שלי, היא ראשית לבחור לעצמינו פרטנרים שנעים ללב שלנו להתקרב אליהם.

כאלה שמעטפת הלב מרגישה בטוחה איתם, ויכולה, לאט לאט וברכות, להפתח כלפיהם ולאפשר להם לגעת בקיסר.

ובכל זאת, עדין ישנם ניתוקים. יש ריפויים שלוקחים יותר מיום, יומיים או שנה.

כשזה קורה – אפשר לבחור ולחזק ולעדן את מעטפת הלב שלנו – ופשוט לדבר על זה. לאפשר למעטפת הלב להפתח כלפי האדם שמולנו, כדי שאולי בפעם הבאה היא תסכים לחבר בין הלבבות שלנו – העליון והתחתון.

אפשר לספר על כך שאנו חווה ניתוק. פשוט לדבר על מה שאנו מרגישים. הרעיון הוא, לייצר בדיוק את מה שמעטפת הלב זקוקה לו – חיבור, אמון, קרבה. אינטימיות, שאינה בהכרח אוחזת במיניות. הריפוי שמתרחש שם מאוד גדול.

לאט לאט המיניות תהפוך בריאה, מחוברת, אינטימית, מקודשת. יותר.

מזמינה אתכם להגיד תודה, לכל הפרטנרים המיוחדים והמדהימים שמסכימים למעטפת הלב להפתח אליהם, ולא נבהלים מהתהליך שבדרך.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך: